בן עמי ואח' נ' הדר בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

בפני בקשה לאישור תובענה, שעניינה תשלומם בחסר של תגמולי ביטוח רכב במקרים של "אובדן גמור" (Total Loss) ו"אובדן גמור להלכה", כתובענה ייצוגית ("בקשת האישור"). במוקד הבקשה, טענת המבקשים כי המשיבה, הדר חברה לביטוח בע"מ ("הדר") נמנעה שלא כדין, מלציין בהצעת הביטוח וברשימת הפוליסה, כי במקרה של "אובדן גמור" או "אובדן גמור להלכה" היא משלמת למבוטחיה תגמולי ביטוח בשווי ערך הרכב, בניכוי משתנים מיוחדים המפחיתים מערך הרכב המבוטח כגון: קילומטראז', בעלויות קודמות וכיוצא באילו.

בקשת האישור שלפני הוגשה במקורה לפי פרק ה1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א – 1981. משנחקק חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ("החוק"), הוראותיו הן המסדירות את אישורו וניהולו של הליך קבוצתי ויש להחילן אף על בקשות אישור אשר היו תלויות ועומדות לפני בית המשפט בעת כניסת החוק לתוקף.

הואיל ואין חולק כי התובענה שבבסיס בקשת האישור (תביעת מבוטח כנגד מבטח בעניין הקשור לפוליסת הביטוח) מנויה בתוספת השנייה לחוק, יש לבחון תחילה האם בידי המבקשים עילת תביעה כנגד המשיבה. נוסף על כך, בתוקף סמכותו לפי סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], בחר היועץ המשפטי לממשלה ("היוהמ"ש") להתייצב בהליך זה ולהביע עמדתו בקשר עם השאלות שיש בהן לדעתו עניין ציבורי רחב, אשר מצדיקות את התערבותו בהליך. היוהמ"ש נמנע מטבע הדברים, מלחוות דעתו בעניין כשירותם של המבקשים הספציפיים לשמש כתובעים מייצגים .

הרקע העובדתי

המבקשים, בני הזוג בן עמי, רכשו מהדר פוליסת "ביטוח מקיף" לרכב, שמספרה 331584-33-20-03 לתקופה שתחילתה ביום 13.10.02 וסיומה ביום 30.4.03 ("הפוליסה"). עם תום תקופת הפוליסה, ביום 1.5.03, חידשו המבקשים את הפוליסה לתקופה נוספת, בת שנה, שעתידה היתה להסתיים ביום 30.4.04 (העתק מסמכי חידוש פוליסת הביטוח, נספח ו' לבקשה). ביום 2.12.03 ארעה למבקשת תאונת דרכים בזמן שהיא נוהגת ברכב המבוטח. כתוצאה מהתאונה נפגעה המבקשת ואושפזה בבית החולים כרמל, והרכב שניזוק נגרר על-ידי משטרת ישראל למוסך (טופס מידע על נתוני תיק תאונת הדרכים ממשטרת ישראל, נספח ז' לבקשה).

לבקשתה של סוכנות הביטוח "ביטוחי הגליל" נבדק הרכב למחרת יום התאונה ע"י מר תמיר כהן המשמש כשמאי רכב ב-ר. דגן, חברה לשמאות וסקרים בע"מ ("השמאי"). ביום 4.12.03 ציין השמאי כי "הנזק יחושב על בסיס 'אובדן להלכה' ועל כך הועברה הודעה למבטחי המכונית" (נספח ח' לבקשה). בחוות דעתו של השמאי מיום 16.12.03 מפורטת הערכת הנזק שנגרם לרכב, תוך קביעתו כי "מצאנו לנכון לחשב את הנזק על בסיס אובדן להלכה". בהמשך חוות הדעת מציין השמאי כי:

"לשם קביעת שווי המכונית הובאו בשיקול הנתונים הבאים:

המכונית נושאת רישוי תקף לתאריך 1.4.04.

המכונית בבעלות פרטית "יד שניה".

המכונית בעלת מנוע דיזל ומושבים אחוריים.

הרכב עבר 100,557 ק"מ עד יום האירוע" (חוות דעת השמאי, נספח ט' לבקשה).

בגין רכיב קילומטראז' גבוה הפחית השמאי סך של 2,355 ₪ המהווה 1.5% מערכו של הרכב שהועמד על סך של 157,000 ₪. כבר כעת יוער, כי גביית דמי הפרמיה מהמבקשים התבצעה על-פי שווי הרכב (בהתאם לקוד הדגם המופיע במחירון), ללא הפחתה בגין הנתונים הנזכרים.

ביום 24.12.03 העבירו המבקשים את הבעלות בשרידי הרכב לחברת ק.מ.ר.א (1993) שירותי רכב בע"מ ("ק.מ.ר.א") לפי דרישתה של הדר (נספח י' לבקשה). בסופו של יום, הסתכמו התשלומים שהועברו למבקשים מהדר ומק.מ.ר.א גם יחד לסך של 154,645 ₪, זאת, לטענת המבקשים, כאשר מחיר הרכב המבוטח, לפי מחירון "לוי יצחק" ומחיר השוק עלה על 157,000 ₪. המבקשים פנו אל הדר וביקשו לקבל לידיהם את ההפרש בסך 2,355 ₪ אך נענו על ידי הדר כי ההפרש לא ישולם בשל המשתנים המיוחדים המפחיתים את ערך הרכב. ביום 7.12.03 רכשו המבקשים רכב "מאותו סוג, אותו תוצר ובאותו שנתון" כדוגמת הרכב המבוטח שניזוק, ושילמו עבורו סך של 157,000 ₪ (העתק שיק הרכישה הבנקאי, נספח יג' לבקשה).

התשתית הנורמטיבית

סעיף 55 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א-1981 ("חוק הפיקוח"), שכותרתו 'איסור תיאור' מטעה קובע כי:

(א)מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.

(ב)לענין זה, "תיאור מטעה" — תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

...